בכל פעם נסביר מושג אחד מתחום עולם העבודה, במילים פשוטות שכל אחד יכול להבין.
והיום- ימי מחלה
כל האמור להלן אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו נועד להחליף יעוץ משפטי פרטני
חוק דמי מחלה, תשל"ו- 1976 קובע כי כל עובד זכאי לצבור ימי מחלה, איך מתבצעת הצבירה? בגין כל חודש עבודה עובד זכאי לקבל 1.5 ימי מחלה- סך הכל 18 ימים בשנה, ועד למקסימום של 90 ימים (יש מעסיקים שמאפשרים לצבור יותר מכך).
שימו לב- הכלל רלוונטי לעובד במשרה מלאה, עובד במשרה חלקית/ לפי שעה, יצבור ימי מחלה באופן יחסי לאחוז המשרה שלו. נניח עובד שעובד ב50% משרה, יצבור בכל חודש 0.75 ימי מחלה.
אחרי שהבנו את אופן הצבירה, איך משתמשים בימים האלו ומה הם שווים באמת?
עו"ד מור (לוסקי) יסעור
עובד יכול להשתמש בימי המחלה כאשר הוא בעצמו חולה או על מנת לטפל בבן משפחה (נפרט בהמשך), בכפוף כמובן לאישור מחלה מהרופא.
אישור המחלה לא צריך לפרט את סוג המחלה והנסיבות רק שהעובד רשאי להעדר מעבודתו מיום X ועד ליום Y.
חשוב לדעת- ימי המחלה לא ניתנים לפדיון בכסף בסוף העסקה (להבדיל מימי החופש) (אלא אם כן סוכם אחרת בהסכם פרטני או קיבוצי או לפי צו הרחבה), ואינם עוברים עם העובד ממעסיק למעסיק.
נניח שרופא קבע לתת לעובד 5 ימי מחלה. העובד רשאי להעדר מהעבודה למשך 5 ימים מיום מתן האישור.
להעדר מהעבודה זה נחמד, אבל מי משלם על זה וכמה?
עובד רשאי לקבל תשלום בגין ימי המחלה עד למקסימום הימים הצבורים שיש לזכותו. למשל עובד שיש לזכותו 4 ימי מחלה צבורים, גם אם חולה למשך 10 ימים יקבל תשלום רק בגין הימים הצבורים שלו...
הפירוט שלהלן הוא הקבוע בחוק, בחלק מהענפים/ בהסכמים אישיים קבוע הסדר שמטיב עם העובד (למשל תשלום דמי מחלה מהיום הראשון) אבל כל עוד לא נקבע אחרת בהסכם, החוק זה מה שקובע.
חשוב לדעת- מעסיק לא רשאי לשלם פחות מהקבוע בחוק, יותר תמיד אפשר (:
בגין היום הראשון להעדרות- העובד לא יקבל תשלום כלל (וגם לא יקזזו לו מהימים הצבורים)
בגין יום העבודה השני והשלישי להעדרות- העובד זכאי לקבל תשלום בגין 50% מיום עבודתו עבור כל אחד מהימים (ויקזזו לו 0.5 ימי מחלה מהיתרה הצבורה עבור כל אחד מהימים)
בגין יום העבודה הרביעי ואילך- ישולם לעובד שכר עבודה מלא של אותו היום, וכן יקוזז לו 1 ימי מחלה בגין כל יום העדרות מהיתרה הצבורה לו.
איך סופרים את הימים? מה קורה בימים בהם העובד לא היה צריך לעבוד (משמרות/ שישי שבת).
לגבי עובד שמקבל משכורת חודשית ("גלובאלית")- לעובד בשכר חודשי לוקחים בחשבון את כל הימים בספירת ימי המחלה ולא רק את ימי העבודה (גם ימים בהם העובד לא אמור היה לעבוד, ימי שבת, חגים וכו').
דוגמאות :
עובד שעובד בימים א'- ה', וביום שישי חלה וימי המחלה שלו הינם מיום שישי ועד ליום רביעי שלאחריו (סכ"ה 6 ימי מחלה), היום הראשון למחלה הינו יום שישי- הוא לא מקבל עליו תשלום וגם לא יורד מהצבירה שלו, היום השני הוא יום שבת, גם בגינו לא יקבל תשלום (בהנחה ולא עובד בשבת) אבל יורידו מהצבירה שלו 0.5 ימים, בגין יום ראשון יקוזז משכרו שווי של 0.5 יום עבודה, וגם מהצבירה יקוזזו 0.5 ימים, לגבי ימים שני שלישי ורביעי- יקבל תשלום מלא ויורידו מהצבירה שלו 3 ימים נוספים. בסך הכל בגין המחלה יפחת משכרו של העובד שבדוגמא 0.5 יום עבודה, וינוצלו 4 ימי מחלה מהצבירה.
עובד שעובד בימי א-ו, נניח ועובד קיבל 10 ימי מחלה (ביום ראשון), מתוכם צריך היה לעבוד בפועל 8 ימים. בגין היום הראשון לא ישולם לעבוד (יקוזז שווי יום עבודה אחד משכרו) ולא יקוזז מימי המחלה, בגין היום השני והשלישי ישולם 50% ויקוזז 0.5 ימי מחלה מהצבירה עבור כל אחד מהם, בגין יתר הימים ישולם לעובד באופן מלא, ויקזזו את כל הימים הנותרים מהצבירה שלו. בסופו של דבר, בשכר יורידו שכר של 2 ימי עבודה סך הכל, ובצבירה יורידו לו 8 ימים (גם בגין יום שבת, היום ה7 למחלתו).
לגבי עובד שעתי- סופרים את הימים רק בגין הימים בהם היה צריך לעבוד ונעדר מעבודתו, לא סופרים את יום שבת/ חגים/ ימים שלא אמור לעבוד בהם.
לדוגמא:
עובד שעובד בימים א', ג,' ה, ו' בלבד. קיבל 7 ימי מחלה החל מיום שני. ביום שני שזהו יום המחלה ראשון הוא לא צריך היה לעבוד ולכן לא מורידים לו ימי מחלה ולא משלמים לו כלום. יום העבודה הראשון שהוא נעדר ממנו בשל מחלתו הוא יום ג', ולכן בגין היום הזה לא יקבל תשלום, היום השני להעדרות הוא יום ה', בגינו ישולם לו 50% משכרו הרגיל ויקוזז לו 0.5 ימי מחלה מצבירת ימי המחלה שלו. היום השלישי להעדרות שלו הוא יום ו', גם בגינו ישולם לו 50% משכרו הרגיל ויקוזז לו 0.5 ימי מחלה מצבירת ימי המחלה שלו. היום הרביעי להעדרות הוא יום א', בגינו יקבל 100% משכרו יקוזז לו 1 ימי מחלה מהצבירה. – סכ"ה בגין מחלה של 7 ימים לעובד הזה, ישולם לעובד בגין 1.5 ימים ותקוזז מהצבירה שלו 1.5 ימי מחלה.
חשוב להבין, באופן עקרוני לא ניתן להיכנס לימי מחלה ב"מינוס" ולכן אם אין לעובד מספיק ימי מחלה צבורים, הוא לא יקבל תשלום בגין הימים. מתי אפשר להיכנס ל"מינוס" בהסכמת העובד והמעביד.
דברים "קטנים" שחשוב לדעת על ימי מחלה:
-
בזמן היעדרות בשל מחלה לא ישולמו הוצאות נסיעה.
-
עובד שעתי שעובד במשמרות לא זכאי לתשלום בגין יום שבו לא נקבעה לו משמרת ובאותו יום העובד חלה.
-
אסור לפטר עובד או לקיים שימוע לעובד במהלך תקופת העדרת בשל מחלה (ובתנאי שיש לו ימי מחלה צבורים).
-
החל מיום 01.06.2022 עובד שחלה במחלה ממארת או נזקק לטיפול קבוע בדיאליזה, ונעדר מהעבודה לצורך טיפול או בדיקה תקופתית, זכאי לתשלום דמי מחלה בשיעור 100% משכרו החל מהיום הראשון להיעדרות.
ימי מחלת ילד/ הורה-
עובד רשאי להעדר מהעבודה לצורך טיפול בבן משפחה קרוב על חשבון ימי המחלה הצבורים שלו. תנאי התשלום לרוב זהים להעדרות בשל מחלה של העובד.
אז עבור מי וכמה ימים ניתן?
-
מחלה של בן זוג- עד 6 ימים בשנה, הזכאות להיעדרות היא רק שבן/ בת הזוג חלה והפך לתלותי לחלוטין בביצוע פעולות יומיומיות.
-
מחלה ממארת של בן זוג- עד 60 ימים בשנה, בתנאי שלעובד וותק של שנה לפחות. בן הזוג החולה במחלה ממארת אינו צריך להיות תלותי לצורך מימוש הזכאות.
-
הריון ולידה של בת זוג- עד 7 ימים בשנה (לצורך טיפולים במהלך ההריון, נוכחות בלידה ובימים שלאחריה)
-
מחלת ילד עד גיל 16- 8 ימים בשנה (להורים יחדניים עד 16 ימים בשנה)- יש לשים לב שלא ניתן ששני הורים ינצלו במקביל את מחלת הילד לצורך היעדרות מהעבודה.
-
ילד עד גיל 18 שחולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה- עד 90 ימים בשנה.
-
טיפול בילד עם צרכים מיוחדים (בכל הגילאים)- עד 18 ימים בשנה (להורים יחדניים עד 36 ימים בשנה)- יש לשים לב שלא ניתן ששני הורים ינצלו במקביל את מחלת הילד לצורך היעדרות מהעבודה.
-
הורה לאדם עם מוגבלות שנעדר מהעבודה לצורך מתן סיוע אישי לילדו זכאי לדמי מחלה מלאים החל מהיום הראשון.
-
מחלת הורה- עד 6 ימים בשנה. הורה ייחשב כחולה אם הוא הפך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות היום יום
-
טיפול בבן זוג שתרם איברים- עד 7 ימים בשנה.
-
טיפול בהורה שתרם איברים- עד 7 ימים בשנה.
שאלות של עובדים בנוגע לימי מחלה:
אילו זכויות יש לעובדים כשהם חולים?
יש להם זכות לנוח בבית תוך ניצול ימי המחלה צבורים לטובתם, לאחר מימוש כל הימים הצבורים הם בעצם במעין "חל"ת " מהעבודה, ואינם חוסים תחת הגנה משפטית של ימי מחלה.
האם יש הגנות חוקיות לעובדים חולים?
כן, אסור לפטר עובד או לזמנו לשימוע שמועד התרחשותו במהלך תקופת המחל (בכפוף לכך שלעובד ישנה יתרה של ימי מחלה צבורים לטובתו). בנוסף, חל איסור לפטר עובד בשל הסיבה שנעדר מהעבודה לצורך מחלה.
בנוסף, אם העובד חלה במהלך חופשה (ביוזמת המעביד או העובד) העובד רשאי לדרוש כי ימי החופשה לא ינוצלו אלא ימי המחלה במקום.
האם מעסיקים מחויבים בחופשת מחלה בתשלום?
כן, בכפוף לצבירת ימי המחלה לעובד, ואופן התשלום הקבוע בחוק (המפורט לעיל)
האם מותר למעסיקים לבקש תעודת רופא כאשר עובד חולה?
כן, מעסיק יכול לדרוש אישור מחלה מרופא בגין העדרות מהעבודה בשל מחלה. בנוסף, ככל ולמעסיק יש יסוד לחשוב כי העובד אינו חולה, המעסיק רשאי לדרוש כי העובד יפגש עם רופא מטעמו של המעסיק (במימון המעסיק, ותחת חיסיון רופא- חולה).
האם יש הגבלות על כמה זמן עובד יכול להיעדר מהעבודה עקב מחלה?
עובד יכול להעדר מהעבודה עד לתום ימי העבודה הצבורים לטובתו. החוק מאפשר להפסיק את צבירת ימי המחלה לעובד במקסימום של 90 ימים, ישנם מעסיקים המאפשרים צבירה גדולה יותר.
מה קורה אם עובד צריך לקחת חופש בגלל מחלה ממושכת?
במקרה שהעובד צריך חופשת מחלה העולה על ימי המחלה הצבורים לטובתו, הוא רשאי לבקש מהמעסיק לצאת לחל"ת.
מקווים שהצלחנו לענות לכם על כל השאלות בעניין, אם לא- נשמח לשמוע מה היה לכם חסר וננסה להוסיפו בהקדם....