077-7104667

​

השאלה שמטרידה את כולם: איך זה עובד עם הכסף?

זוהי כנראה השאלה הכי נפוצה שאני מקבלת השבוע. והתשובה, למרבה הצער, לא פשוטה כמו שהיינו רוצים.

​

האמת הלא נוחה על תשלום השכר-

הנה העובדות הקשות: כרגע אף אחד לא יודע מי ישלם את השכר לעובדים שנעדרו מהעבודה. זה נכון שבמבצעים קודמים המעסיקים שילמו ופוצו מהמדינה בדיעבד, אבל זו רק השערה מבוססת על תקדימים, לא הבטחה.

​

החוק המסדיר את המצב - חוק הגנה על עובדים בשעת חירום - ברור לגמרי בנושא: "לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה מחמת הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף". כלומר - איסור חד על פיטורים, אבל שתיקה מלאה לגבי חובת תשלום שכר.

​

אז מה המעסיק יכול לעשות?

מעסיקים עומדים עכשיו בפני דילמה: מצד אחד הם לא רוצים לפגוע בעובדים, מצד שני הם לא יודעים אם יפוצו על תשלומים שיבצעו. אז מה האפשרויות העיקריות למעסיקים שלא רוצים לפגוע בשכר העובדים?

​

1. להוציא את העובדים לעד 7 ימי חופשה ביוזמת המעסיק ועל חשבון העובד, חשוב לשים לב שניתן לעשות זאת רק אם לעובד יש ימי חופשה צבורים, שימו לב- אסור להכניס עובד ל"מינוס" ימי חופשה ללא הסכמתו המפורשת לכך.

​

2. להציע חופשה ללא תשלום (חל"ת) – גם כאן חשוב להבין, יש לכך תנאי חובה: הסכמת העובד. זה לא חל"ת מיוחד כמו שהיה בקורונה - זה חל"ת רגיל, המותנה במינימום 30 ימי חל"ת.

שימו לב כי העובד יכול לסרב להצעה, אם העובד מסכים, המעסיק לא מחויב בתשלום שכר.

​

החל"ת - פתרון זמני עם שלל כללים מורכבים

חופשה ללא תשלום נשמעת פשוטה, אבל המציאות הרבה יותר מורכבת. לפני שאתם חותמים על הסכמה לחל"ת, כדאי שתכירו את הכללים:

הזכאות לדמי אבטלה - לא אוטומטית: הזכאות לדמי אבטלה אישית לחלוטין ותלויה בהיסטוריית העבודה שלכם. כדי להיות זכאים, אתם חייבים לעמוד בתנאי הזכאות של הביטוח הלאומי. חובה לבדוק בביטוח הלאומי את הזכאות האישית לפני הסכמה לחל"ת.

(נניח שאתם זכאים ל-175 ימי דמי אבטלה. אם תצאו לחל"ת של חודשיים, תנצלו 60 ימים מהזכאות שלכם. אם בעתיד תהיו מובטלים באמת - יישארו לכם רק 115 ימים. מדובר בימים על חשבון תקופת הזכאות שלכם במערכת הביטוח הלאומי).

המלכודת של ימי החופשה הצבורים: יש לכם 15 ימי חופשה צבורים? אז 15 הימים הראשונים של החל"ת לא יזכו אתכם בדמי אבטלה. הביטוח הלאומי אומר: "תחילה נצלו את ימי החופשה שלכם, ואחר כך נשלם לכם".

עלויות נוספות שמפתיעות: אם החל"ת יימשך יותר מחודשיים - פתאום אתם הופכים לעצמאיים לעניין תשלומי הביטוח. כל חודש תצטרכו להעביר למדינה מאות שקלים עבור ביטוח לאומי וביטוח בריאות.

הקשר בין מעסיק לעובד נחתך: ברגע שהסכמתם לחל"ת, למעסיק אסור לזמן אתכם לעבודה. לא לפרויקט דחוף, לא ליום אחד, לא לכלום. זה חל"ת אמיתי, לא "הפסקה זמנית.

 

3. להמשיך לשלם שכר על חשבונו- בתקווה לפיצוי מהמדינה בעתיד, בכך גם לשמור על עובדייך, אבל ללא שום הבטחה שהפיצוי יגיע. חשוב לציין כי נכון למועד כתיבת שורות אלו טרם ניתנו הוראות ביחס למבצע הנוכחי. מניסיון העבר מדובר על תקופה שיכולה להגיע עד כ- 6 חודשים לאחר ההכרזה על מצב חירום בעורף.

 

הסיפור עם הילדים: הגנה חזקה להורים

אחת התופעות הבולטות במצב הנוכחי היא סגירה מוחלטת של כל מערכת החינוך. כאן יש הגנה מיוחדת להורים:

על פי החוק, "לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה" של רשויות הביטחון.

התנאים לזכאות:  רק הורה אחד מבני הזוג יכול להעדר, הילד עד גיל 14, או ילד בחינוך מיוחד עד גיל 21, וכן אחד מהתנאים הבאים:  הילד בחזקתו הבלעדית של העובד, בן הזוג עובד ולא נעדר מעבודתו, אם בן הזוג לא עובד - נבצר ממנו להשגיח על הילד.

 

השאלה הגדולה: מי ישלם להורים?

כאן המצב גם לא ברור. החוק מגן מפני פיטורים, אבל לא מחייב תשלום שכר. במבצעים קודמים בעבר המעסיקים קיבלו פיצוי מהמדינה על תשלומים שביצעו להורים.

 

 המפעלים החיוניים: האיים הקטנים שעדיין פועלים

בתוך הכאוס הכללי, יש קבוצה אחת שהחיים שלה ממשיכים כמעט כרגיל: עובדי המפעלים החיוניים. אלה לא רק שצריכים להמשיך לעבוד - אי הגעה שלהם לעבודה עלולה להיחשב עבירה פלילית.
 

מי בדיוק נחשב "חיוני"?

זה לא מה שאתם חושבים. לא רק רופאים ומפעילי תחנות הכוח. הרשימה מפתיעה:

כמובן: בתי חולים, תשתיות מים וחשמל, מפעלי מזון, אבל גם: רשויות מקומיות, שירותי תחבורה, מפעלים התומכים את הצבא ואפילו: עובדי דואר, מוקדי שירות של חברות התקשורת. 

העובד במפעל חיוני צריך לקבל הודעה מהמעסיק על כך שהוא נחשב חיוני. אם יש ספק - דרשו תעודה או בדקו באתר משרד הכלכלה.

​

כללים מיוחדים שחשוב לדעת:

-  אין תחולה של חוק שעות עבודה ומנוחה - המעסיק יכול לדרוש שעות נוספות ללא הגבלה. 

-  עבודה בשבת דורשת החלטה מיוחדת של השר

-  הורים במפעל חיוני - גם הם מוגנים אם אין מי שישמור על הילדים, אבל זו "הגנה עמומה". 

 

הדילמה של ההורה במפעל חיוני

זה מצב קשה במיוחד. מצד אחד, החוק אומר שהוא חייב להגיע לעבודה. מצד שני, אין מי שישמור על הילדים שלו. החוק קובע שעל המעסיק "להתחשב במצב המיוחד", אבל זו חובה עמומה. בפועל, לרוב זה אומר עבודה בשעות מופחתות, לא פטור מלא.

 

עבודה מהבית: לא זכות, אלא חסד מעסיק

אחת השאלות הנפוצות שאני מקבלת היא: "אם אני לא יכול להגיע למשרד, האם אני יכול לעבוד מהבית?" התשובה פשוטה אבל לא תמיד נוחה: זה תלוי באדיבות המעסיק.

​

החלטה על עבודה מהבית נתונה לשיקול דעת המעסיק בלבד. אפילו אם יש לכם את כל הטכנולוגיה והיכולת לעבוד מרחוק, אתם לא יכולים לכפות על המעסיק לאפשר זאת. זה לא זכות, זה בקשה.

 

המילואים: האזרחים שמקבלים הגנה מלאה

יש קבוצה אחת שמקבלת יחס מיוחד ללא שאלות: מילואימניקים. כאן החוק ברור וחד משמעי: איסור מוחלט לפטר במהלך השירות ועד 60 יום לאחריו, זכאות מלאה לתגמולי מילואים כרגיל, רציפות בעבודה לא נפגעת - כאילו המילואים הם חלק מהעבודה הרגילה. 

זו אולי הקבוצה היחידה שיודעת בוודאות מה מגיע לה ומתי.

​

הלקח מהעבר: פיצויים אולי יגיעו, אבל הפעם זה שונה

הנה משהו שחשוב להבין: מבצע "עם כלביא" אינו מוגדר כמלחמה אלא כמבצע בלבד. למה זה משנה? כי במלחמה מוכרזת הפיצויים רחבים ומוגדרים מראש. במבצע, הכללים שונים.

​

בעבר, במלחמת לבנון השנייה ובמבצע צוק איתן, הפיצויים הגיעו רק חודשים אחר כך - לפעמים עד חצי שנה. אבל הפעם המצב יותר מורכב. במבצע, הפיצויים לרוב תלויים בהחלטות ממשלתיות שעדיין לא נתקבלו.

​

שורה התחתונה: אין לנו יכולת לחזות את העתיד. אפשר לקוות שהמדינה תפצה מעסיקים שישלמו שכר, אבל זו רק תקווה מבוססת על תקדימים.

המצב הנוכחי מורכב וחסר ודאות. אין פתרונות קסם ואין הבטחות. העיקרון המנחה צריך להיות גמישות הדדית, תקשורת פתוחה ותיעוד מדוקדק של כל מה שקורה.

​

זכרו: גם המצב הזה יעבור. אמנם אין ודאות לגבי פיצויים, אבל ההיסטוריה מלמדת שהמדינה בדרך כלל דואגת לאזרחיה בדיעבד. עד אז - סבלנות וחוכמה קולקטיבית.

​

המידע במאמר זה נכון ליום 16 ביוני 2025 ועלול להשתנות בהתאם להתפתחויות. המידע מבוסס על חוק הגנה על עובדים בשעת חירום ועל תקדימים קודמים, אך אין בו כדי להוות ייעוץ משפטי. לעדכונים נוספים עקבו אחר הנחיות משרד העבודה ופיקוד העורף.

​