top of page
בכל פעם נסביר נושא משפטי אחר, במילים פשוטות שכל אחד יכול להבין.
והיום-עובדים, מעסיקים ועצמאיים במלחמה וצו 8

כל האמור להלן אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו נועד להחליף יעוץ משפטי פרטני

ננסה לעשות קצת סדר למי שנקרא למילואים, לעובדים, מעסיקים ועצמאיים שלא ברור להם כיצד עליהם לפעול בעת מלחמת "חרבות ברזל"

האם להגיע לעבודה או לא? מי ישלם על הימים הללו ועוד..

עו"ד מור (לוסקי) יסעור

Soldiers in Uniform

צו 8

צו-8 ומילואים, מה זה אומר מבחינת העבודה?

עובד שנקרא לצו 8 למילואים נדרש להתייצב למילואים כמובן (אי התייצבות הינה בעלות השלכות פליליות לא ניכנס לעניין).

מי משלם לעובד על התקופה הזו?

במידה והעובד עובד באותו מקום עבודה למעלה משלושה חודשים, על המעסיק לשלם לעובד את השכר הרגיל של העובד לאותה תקופה שבה היה במילואים.

על המילואמניק להגיש טופס 3010 (ניתן להשיג באתר מילואים באיזור האישי) למעסיק, והמעסיק יתבע את התגמול עבור העובד מביטוח לאומי.

בעצם המעסיק במקרה הזה נותן מעין מקדמה לעובד עבור תקופת המילואים.

במידה והעובד אינו בעל וותק של 3 חודשים אצל המעסיק- על העובד להגיש את הטופס ישירות לביטוח לאומי ולא דרך המעסיק.

 

כמה צריך לשלם?

התשלום הינו בגובה ממוצע השכר החייב בביטוח לאומי בשלושת החודשים שקדמו לחודש שבו החל לשרת במילואים, במידה ובחודשים אלו העובד עבד פחות מהרגיל, החישוב יהיה על פי ההכנסה הממוצעת עבור שלושת החודשים בשכר הגבוה ביותר מתוך ה-6 חודשים האחרונים).

חשוב לשים לב, התגמול מביטוח לאומי בגין המילואים מוגבל בתקרות מינימום ומקסימום- נכון לשנת 2023 מינימום התגמול עבור יום מילואים הינו 215.17 ₪ ומקסימום התגמול עבור יום מילואים הינו 1,582.17 ₪

 

עצמאיים

גם כאן זכאים לקבלת תשלום בגין שירות המילואים, דרך התשלום תהיה ישירות מול ביטוח הלאומי באמצעות הגשה ישירה של טופס 3010.

הסכום היומי לתשלום הינו ממוצע ההכנסה החייבת בדמי ביטוח בשלושת החודשים שקדמו לחודש שבו החל שירות המילואים, בתוספת 25%, מחולקת ב-90, ובכל מקרה לא פחות מהמינימום ולא יותר מהמקסימום.

 

מה עוד חשוב לדעת על מילואים ועבודה?

מילואים= עובד מוגן

עובד שיצא למילואים הינו עובד מוגן. מה הכוונה? אסור לפטר עובד במהלך כל תקופת המילואים (גם אם נערך לעובד שימוע לפני מועד ייצאתו למילואים). במידה והעובד נעדר מהעבודה בשל מילואים לתקופה העולה על 2 ימים, ההגנה על העובד תחול לאורך כל תקופת השירות וכן 30 יום לאחר מכן.

 

הבהרת הסתייגות

לפני שנצלול לעולם העבודה חשוב להדגיש, כל הכתוב במאמר זה וכל הנאמר בסרטון הינו על בסיס הסכמי עבר שנחתמו לאחר מבצעים קודמים, נכון להיום (וככל הנראה גם עד תום הלחימה) אין הסכמים החלים על המלחמה הנוכחית ולכן התשובות מתבססות על מה שהיה, בתקווה שכך גם יהיה.

 

משמעות הגדרת האזורים ע"י פיקוד העורף:

פיקוד העורף חילק את המדינה על פי אזורים, לגבי כל אזור ניתנו הנחיות ספציפיות, האזור בעצם נצבע בצבע, שיש לו משמעות לגבי הנחיות לעובדים והתקהלויות.

חשוב לציין, מפת האזורים נצבעת ומשתנה מיום ליום, ולכן חשוב לבדוק ולשים לב. המפה מופיעה באתר של פיקוד העורף.

 

חשוב לציין, בכל הארץ ישנה הגבלה על פעילות חינוך ואין מסגרות למעט מעונות יום לילדי עובדים חיונים ביישובים הירוקים.

 

מה המשמעות לגבי עבודה:

עובדים שמקום עבודתם במדרג ירוק בעצם אמורים לעבוד כרגיל, אין שינוי עבורם.

עובדים שמקום עבודתם במדרג כתום צריכים לעבוד רק בתנאי שיש מורחב מוגן לידם.

עובדים שמרום עבודתם במדרג צהוב צריכים לעבוד בתנאי שמדובר במקום סגור או שיש מרחב מוגן מספיק קרוב.

 

מה קורה לגבי מקומות עבודה שעל פי ההנחיות לא ניתן לעבוד בהם? האם צריך לשלם לעובדים בגין הימים האלו?

אם לפי הנחיות פיקוד העורף נקבע כי לא ניתן לעבוד, בהתאם לתקדימי העבר, העובדים יהיו זכאים לתשלום שכר. בנוסף, חשוב לדעת כי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום קובע כי אסור לפטר עובד שהוראות כוחות הביטחון אוסרות עליו להגיע למקום העבודה.

 

מה קורה לגבי מקומות עבודה שעל פי ההנחיות ניתן לעבוד בהם? האם צריך לשלם לעובדים שנעדרו מהעבודה בגין הימים האלו?

אם מקום העבודה מוגדר על פי ההנחיות שניתן לעבוד בו והעובדים לא הגיעו לעבודה, הם לא יהיו זכאים לשכר. העובד לא רשאי להיעדר מן העבודה ללא הסכמת המעסיק והיעדרות בנסיבות כאלו מהווה עבירת משמעת. במקרים כאלו, ניתן יהיה לפטר עובד או לנכות לו את ימי ההיעדרות משכרו (לא לשלם לו בגין הימים הללו) או לנכות את הימים ההלו ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר.

 

הורים לילדים בלי מסגרות-

על פי חוק ההגנה על עובדים לשעת חרום הורה הנעדר מהעבודה, אף אם נדרש לעבוד על פי ההנחיות, לצורך השגחה על ילד עד גיל 14 עקב סגירת מוסד החינוך בו לומד, או הורה לילד בחינוך מיוחד עד גיל 21, רשאי להעדר מהעבודה ויהיה זכאי לתשלום בגין הימים הללו מהמעסיק.

חשוב לציין, במקרה של היעדרות מהעבודה בשל טיפול בילד עד גיל 14, רשאי להעדר רק הורה אחד מעבודתו, ובתנאי שמקום העבודה לא מספק סידור לילד.

 

איך המעסיקים יפוצו?

במקרה בו המעסיק נדרש לשלם לעובדים שזכאים להעדר מעבודתם, ככל הנראה יקבלו פיצוי לאחר הגשת תביעות לאוצר כפי שנקבע בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים על נזק מלחמה ונזק עקיף.

 

סגירת העסק ביוזמת המעסיק-

מעסיקים רבים בוחרים שלא להפעיל את העסק, וזאת חרף ההנחיות המאפשרות את הפעלתו.

במקרה כזה, המעסיק מחוייב בתשלום שכר לעובדים. המעסיק רשאי לנקות מימי החופש הצבורים של העובד עד 7 ימים (לא רשאי להכניס עובד ל"מינוס" ימי חופש ללא הסכמת העובד).

במקרה ואין לעובד ימי חופש צבורים או במקרה בו המעסיק סוגר את העסק לתקופה ארוכה מ-7 ימים, על המעסיק יהיה לשלם לעובדים, על חשבונו, בגין התקופה הזו.

יש לציין כי הפיצוי מהמדינה במקרה שכזה מוטל בספק, ולא ברור האם יהיה פיצוי או לא.

מה האפשרויות של מעסיק במקרה כזה? 

* להפעיל את העסק כרגיל (בכפוף להנחיות).

* להורות על עבודה מהבית, ככל והדבר מתאפשר.

* לאחר מיצוי ימיי החופש של העובד, רשאי המעסיק, בהסכמת העובד, להוציאו לחל"ת. פתרון זה עלול להסב הכי פחות נזק לעובד ולמעסיק שכן ייתכן ויחולו תקנות הקורונה בנוגע לחל"ת וכך העובדים יקבלו את שכרם ויוכלו לשוב לעבודה בתום הלחימה.

* פיטורי העובדים, בכפוף לעריכת שימוע כדין ומתן הודעה מוקדמת.

 

עובדים במפעליים שמוגדרים חיוניים

בעקבות המצב המיוחד שהוכרז בעורף, שר העבודה חתם על צו להחלת פרק ד' לחוק שירותי עבודה בשעת חירום, לפיו עובדים במפעלים המספקים מוצרים/שירותים חיוניים ממשיכים לעבוד כרגיל.

מה זה מקומות עבודה חיוניים?

מפעלים המספקים מוצרים/שירותים קיומיים כדוגמת תשתיות מים, חשמל, דלק, גז, רפואת חירום (בתי חולים, בתי חולים גריאטריים, מכוני דיאליזה, מוסדות סיעודיים ושירותים תומכים), רפואה בקהילה (קופות חולים ושירותים תומכים), הספקת מזון, מוסדות רווחה ושירותים תומכים, שירותי תחבורה, נמלים, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה ומפעלים התומכים את הצבא וכדומה.

עובד המועסק במפעל חיוני צריך לקבל הודעה על כך ממעסיקו עם תחילת עבודתו. אם לעובד יש ספק לגבי האם מקום עבודתו הינו "מפעל חיוני", ניתן לבקש מהמעסיק תעודה המעידה על כך, או לבדוק באתר משרד הכלכלה.

אי הגעה לעבודה במפעל חיוני, כהגדרתו בחוק שירות עבודה בשעת חירום, מהווה לכאורה עבירה פלילית. העובדים לא יהיו זכאים לשכרם.

משמעות נוספת של עבודה במפעל חיוני שחל עליו הצו לעבודה בעת חירום הינה כי לא חל על העובד חוק שעות עבודה ומנוחה, לכן ניתן להעסיק גם בשעות נוספות ולעיתים גם ביום המנוחה השבועי.

 

מה קורה אם העובד מועסק במקום עבודה חיוני אך הוא הורה יחדני/ אין מי שישמור על הילדים:

סעיף 3(ג) לחוק קובע כי על המעסיק להתחשב במצב המיוחד "בקריאה לשירות עבודה של אשה שהיא אם לילדים הנתונים לטיפולה, יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לאשה בטיפולה בילדיה ובדאגה להם".

מדובר בסעיף מאוד עמום ולא ברור, ראשית הסעיף מדבר רק על אישה, מה הכוונה בקשיים וכיצד עליו לפעול- לאפשר לה שלא לעבוד? לאפשר לה לעבוד בפחות שעות? העניין לא ברור ונתון להחלטתו של המעסיק.

יש בחוק פטור לחייל, שוטר, אישה הרה או אישה שילדה וטרם חלפה שנה מיום הלידה.

 

מילת עידוד לעצמאיים ובעלי עסקים

מאחר והממשלה הכריזה באופן רשמי כי מדובר במלחמה ולא בעוד מבצע, כל אזרחי המדינה שניזוקו מהלחימה (יצאו למילואים, הכנסתם מהמסעדה ירדה וכו') זכאים לפיצויים, לעומת המצב במבצע צבאי שבו מוגדר בחוק עד לאיזה מרחק מהגבול זכאים אזרחים לפיצוי עקיף על נזקים.

 

בכל מקרה גובה הפיצוי ייקבע על ידי מס רכוש וזאת רק לאחר בחינת כל מקרה לגופו, ויעברו בוודאי שבועות אחדים לפחות עד שישולם לניזוקים אם יאושר.

bottom of page